בית ירוק וריח מתוק
מקיפים אותי כמו בחלום.
ושמש וצחוק, ואור ראשון,
וציפורים מצייצות כי בא בוקר פתאום.
ולילה ורוח בכי כאב,
ומנגינה עצובה שיוצאת מהלב.
וחלון שפתאום מתנפץ בסופה.
ושמש עולה עם זריחה יפה
ושוקעת היא שוב, ספק אם תשוב
אחרי הסופה של שלשום
עוד ילד עירום שנשאר שם בחוץ
כי אביו היה חייב לרוץ להספיק ולמצוא את היום שיבוא.
ובלי בית ירוק, בלי שמץ של צחוק
בלי שמש או אור מנסה שוב לזכור
איך ציוץ ציפורים נשמע היה אז,
באותם הימים מוזרים של סתיו.
ולילות הכאב גם אליהם עוד רעב
אל שקיעה אפורה עם רעש צורם.
הלא עכשיו גם את זה אין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.