|
כבשת את העיר הזו,
רחובותיה הפכו לשבויים בזכרוני
היכן שנמצאות המחשבות
אשר ממעטת אני לבקרן -
מקווה שיינמקו בבדידותן.
הם היו התפאורה בלבד
כששפתיי היו אוחזות בשפתיך
לא שיערתי לעצמי
עד כמה תיטבע בהן דמותך. |
|
|
יש אנשים, לא
מבינים מה
אומרים להם
אין.
אין. נגמר. היה
אך עכשיו אין.
אם היית בא יום
שני היה אבל אז
לקחו ועכשיו
אין.
אתה יכול לקחת
משהו אחר אם אתה
רוצה אבל זה
מסויים אין.
מה רוצים שאני
אעשה?
תשאלו את רותי
מהום סנטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.