בבוקר יום ראשון חמים ולא בנלי
אני יוצאת מהמיטה בכפכפים
השותפה שלי סידרה את כל הבית
וכתבה לי "יום נעים"

הדרך עמוסה פקקים אך לא אכפת לי
כי משמאלי הנוף די מעניין
ובדיוק מתחיל השיר שאיתו נרדמתי
אז התחלתי לזמזם

פזמון:
אבל בפנים אני מתמוטטת
כמו מגדל של קלפים מתפרקת
ולא נושמת ולא אוהבת אף אחד גם לא את עצמי
מפחדת להיות לבדי כשכולם מסביבי
חוץ ממך

בעבודה הכל רועש ומתקתק
מסביבי כולם נראים כה לחוצים
אני יוצאת להפסקה בלי להסס
ומחייכת לעצמי

כשהשעון מראה חמש אני אורזת
ומשאירה מאחורי שולחן נקי
עוצרת במרכז קניות ליד הבית
ומפנקת את עצמי

פזמון:
אבל על מי אני עובדת
ומתי כבר אצא מהסרט
שלא לומדת ולא גומרת
את מה שהתחלתי מזמן
משחקת נדמה לי ולא נאבקת בכלל
עם הזמן.