על ההר עודך עומדת
ומביטה אל הלב
הבוער ושוקע לארץ אחרת
האם יש דמעה בעינך
ונדדתי איפה פנייך
חוצה רחוקה מרחבים ארוכים
והאם תדעי את זה הגעגוע
ששר אלייך מכאן למרחקים
בן-מלך אני ועיניי פקוחות
כשארצה התפקח בתוך לבך
וכמו דג זהב קטן במלכודת
אשחה לי בתוך צנצנת נשמתך
ואם הימים חנוקים עלייך
לא אוכל לתת לך מילים
רק סוטול מתמשך של אהבה וזולה
שם תגעי, תנשמי, ושוב תעזבי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.