אריאל זי / שיר עצוב |
האבק מעולם לא ייאסף על קברך
והמילים שאמרת לנצח יהדהדו בין עצי יער.
הפרחים בצד הדרך יפרחו עד אין קץ,
מפיצים ריח נעורים אל תוך השממה.
אתה לא מתת, כי אתה חי תמיד
בלב האנשים שאהבו אותך.
וזה, הקיום האמיתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|