[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריאל זי
/
זמן, אושר ומה שביניהם

"הזמן חלף... מהר כמו הרוח", סבתא שלי מלמלה, על רקע תמונות
בלויות בשחור לבן.
"חמישים שנים עברו מאז התצלום , קשה להאמין איזה צעירה
הייתי".
שתקתי והקשבתי לה, והאמת היא שאני לא חושב שאני באמת מבין
אותה...
הרי היה לה את כל הזמן שבעולם, היא קמה כל יום בבוקר אל אותה
השמש ואותם השמיים,
יום חדש של אינסוף אפשרויות ודרכים פוטנציאליות נפתחו בפניה
בכל רגע שפקחה את עיניה
ובין אם ניצלה אותם או לא, לפחות היא קיבלה את ההזדמנות, כמו
כולנו.

מצד אחד: היא שרדה את המלחמה, הקימה משפחה יחד עם סבא עם שני
בנים ובת ועלתה לארץ הקודש שאבותייה חלמו עליה. על פניו, ניתן
להגיד שהיא ניצלה את חייה, המשיכה את השושלת, ומספיקה גם
להזדקן בכבוד לצד הנכדים והנינים. אבל האם כולנו נגיע ליום
ההוא שנשב על הכורסא, או בעתידנו - הכורסא הדיגיטלית, נבהה
בתמונות דהויות  ונתקשה להאמין שהזמן חמק לנו בין האצבעות?
האם עכשיו אחרי שפספסנו את כל יריות הפתיחה לריצות החיים, כבר
מאוחר מדי?

הלוואי ולא הייתי צריך להרהר בעבר בתחושת פספוס. אני מאמין
שהדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לאדם לפני מותו הוא תחושת ה
-"היייתי יכול לעשות את זה אחרת". התחושה הזאת יכולה לחורר
אותך, לרסק אותך מבפנים, לגרום למחשבות איומות. בחיים
אידיאליים אין לאדם צורך בכך. לחיות את הרגע הוא הרבה יותר
מקלישאה חבוטה, הרגע הזה הוא כל מה שיש לנו.  אני מפחד מהיום
שהדבר היחיד שישאר מהשפיות שלי היא קומץ של זכרונות נוסטלגיים
מעלים אבק, על ימים טובים יותר כשהיינו צעירים ויפים. ואולי לא
ניתן לחוות בכלל את האושר האמיתי, אלא רק לזכור אותו?

השנה שעברה הייתה נוראה מבחינתי, אבל היום כשאני מביט לאחורה
זה לא נראה לי כל כך רע, אפילו יותר טוב מהיום. אז הזמן מתעתע
בנו? סביר להניח. הוא משקר אותך, מרכך את הכאב, כמו סם חיים.
הכל נשכח בסופו של דבר, גם המצבות שלנו יעלו אבק ביום מן
הימים. ומה שישאר מאדם עם מחשבות, רגשות ותחושות אלו רק תמונות
עזובות שמציגות חיוכים רחבים ועיניים מבריקות מימים רחוקים,
טובים הרבה יותר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה אתם קוראים
את זה בכלל, מי
הרשה לך לאשר את
בסלוגון שלי,
אני רוצה לראות
עורך דין!

בחור שאישרו לו
את הסלוגון בלי
לבקש יפה


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/11/08 6:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריאל זי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה