אלה הילדים, היפים והטהורים, אלה משלנו
אותם כמתנת אלוהים קיבלנו
פרחו הם במהלך השנים
והנה, הפכו להם לנערות ולנערים
השתובבו להם קצת, עשו צרות לפעמים
אבל איננו שוכחים שהיו הם ילדים טובים
ביום שבו היה עליהם בבקו"ם להתייצב
חשו בליבם התרגשות, פחד, שמחה ואף כאב
עברו את המיונים, לבשו מדי זית
ובראשם נדדו מחשבות על החברים, המשפחה, על הבית...
לחמו הם בזיעת אפם, בתעוזה ובגבורה
על ארץ ישראל היפה והטהורה
חלמו על שגשוג ופריחה,
בנו תוכניות לעשות ילדים ומשפחה
אך לאלוהים היו תוכניות אחרות,
לקחת לחיקו את אותם הבנים... והבנות.
עכשיו הם למעלה, עם המלאכים משתעשעים
כשאנו למטה כואבים ומתגעגעים
מקווים שלמעלה להם טוב,
ואנחנו לא נפסיק אותם להעריך ולאהוב...
