תני לה פשוט לדבר, הילדה רוצה להגיד משהו, היו אומרים לה. היא
לא הייתה מקשיבה, וממשיכה לדבר במקומה. כאילו חשבה שאם לא היא
תדבר - הילדה תאמר את המילים הלא נכונות.
תני לה לשמוע, הילדה רוצה להקשיב, היו אומרים לה. היא הייתה
מתעלמת, ושמה את שתי ידיה על אוזניה של הילדה בחוזקה על מנת
שלא תקשיב. כאילו חשבה שאם לא תיידע אותה במציאות העכשווית -
יהיו לה חיים רגועים יותר.
תני לה לבחור, יש לה זכות בחירה, היו אומרים לה. היא הייתה
מבטלת אותם בתנועת יד, שאחר כך חזרה אל הדף עם עיפרון ומילאה
את כל הבחירות שאי פעם היו צריכות להיעשות. כאילו חשבה שאם
הילדה תבחר - תהיה זאת בחירה שגויה.
תני לה לטעות, ילדים צריכים ניסיון וטעייה בשביל ללמוד, היו
אומרים לה. היא הייתה מתעלמת, לוקחת את הילדה בשתי זרועות
והולכת איתה צעד-צעד. כאילו חשבה שאם תיתן לה ללכת בעצמה - היא
עלולה ליפול ולהיפצע.
תני לה להיות חופשייה, את כולאת אותה, היו אומרים לה. היא
כרגיל הייתה מתעלמת ומחבקת את הילדה חזק-חזק - כאילו חשבה שהיא
עוד שנייה תברח לה ולא תשוב. היא הרי התינוקת שלי, הייתה
אומרת.
ומי יודע מה הכי טוב בשביל ילדים חוץ מאמא?