|
אז עכשיו עזבתי הכל
עזבתי אתכם בלי לשאול שום דבר
מתהלך אל המחר
שביל הגעגוע שלעולם לא נגמר
ארץ לעולם לא אנחנו כבר כאן
הזיות מעל הקשת בענן
שם הזריחה לא נגמרת לעולם
ועננים שטים מעל הים...
מסביב לעולם יותר מדי זה מספיק
רוצה לברוח מכאן כי זה מתחיל להחניק
נפזר אבק פיות מהשמיים
נעוף אל האינסוף ונפקח את העיינים
בדרך לארץ לעולם לא שם לעולם לא נתבגר
אישם בכוכבים מקום שבו הזמן עוצר
בזכות האהבה ששם מזמן קיימת
ים כחול זריחה ורודה שמיים תכלת
ארץ לעולם לא...
אז עכשיו שוב עזבתי הכל
עוזב ת'עולם שציירתי עם מכחול
חוזר אל העבר
כי כנראה ששביל הגעגוע פה נגמר... |
|
|
'...נורית לקחה
התפוח, הפרח
זרקה לחצר.
והלכה לשחק עם
ילד אחר...'
- כבר אז הייתי
צריך להבין
שכולן זונות.
(אחד שכבר אז
היה צריך להבין
שכולן זונות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.