מותר לי להישבר מדי פעם,
להתנפץ לחתיכות ולהעלים
את הזיוף השמח והעליז,
שבניתי לעצמי, כמו כד סיני
מקושט מדי
מותר לי להישבר לחתיכות
ואז להרכיב את עצמי מחדש,
גם אם נוצר משהו מעוות,
כך נוצרת הסיבה הבאה להתנפץ
ואף פעם לא להיות מושלם.
להרכיב את עצמי חתיכה,
חתיכה ולהיזכר בפיסות הקטנות,
שמרכיבות את חיי וכל שבריר שכזה
מלא משמעות של זמן, כמה שאני שונא
את המן ואוהב אותו בו זמנית.
לפעמים יש לי חשק לרסק אותו,לעצור אותו
ולעוות אותו או פשוט לזרום איתו,
יחד עם כל החלקיקים ולהגיע
לאן שהוא בפיסה אחת,
עד ההתנפצות הבאה. |
