בטהרה של פשטות דרכים,
בגשם מפכה משמיים אפורים,
ברגבים של אדמה בשלה,
ברפרוף כנפיים דקיקות של שמש מאירה,
בחיים טוויים ממחשבות בראשית,
את נוצרת.

בצעדים מהירים של זמן וכאב,
בחלומות מעורפלים של הווה אינסופי,
בשיבולים זהובים של אשכולות שיכורים,
בריחות אסורים של תשוקה מאוהבת,
בנתיבים נפתלים של תמימות מתנגנת,
את מהלכת

בכאב הבשר יש מגע בנשמה,
במלכות הדעת יש רגש מכוסה,
בתאוות המינים יש טוהר של אחדות,
בהימנעות מרשע יש הכחדה של אמת,
בעונג של מגע יש אילמות מספרת,
אותך.

בדרך לשדה הירוק,
יש קוצים.
במרחק אל הפרי הבשל,
יש בוסר.
בדרכה של השמש למרום,
יש לילה.
בדרך אל המוות,
יש חיים.