נפתחו ארובות העיניים,
ודמעותיי לא פוסקות.
בשמש של בין ערביים,
עיניי עודן רטובות.

נפתחו ארובות העיניים,
דממת הלוחמים.
ושקט של בית קברות ישן,
מלא כולו קברים.

נפתחו ארובות העיניים,
האם המבכה.
קול בכייה השקט,
הולם כסערה.

נפתחו ארובות העיניים,
בכיית הלוחמים.
חברם השוכב בדום הנצח,
לא ישוב לעולמים.

נפתחו ארובות העיניים,
וצליל כינור בוכה.
חרפו גיבורים נפשם הצעירה,
ונשאר רק צליל נוגה.

נפתחו ארובות העיניים,
שורות של גיבורים.
תודה לכם אהובים,
ציוויתם לנו חיים.



נכתב לרגל יום הזיכרון התשס"ח.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.