יש מצב של מציאות,
של הווה שמתעקש להראות נוכחות.
זה לא שאני לא רוצה ללכת קדימה,
זה פשוט העבר שלי שמתקשה להתפשר.
כולם כל הזמן במשבר,
כולם צריכים עזרה
וזה לא שאני סובלת מזה,
זה סתם עושה לי רע.
שוב יש מצב של אמצע של לילה
ושאריות של אכזבה
ואני לא יודעת אם זה מריח כמו משהו טוב שבדרך,
או ששוב אני רק מקווה.
יש מצב שהמציאות הזו תגדל להיות שונה,
והעתיד ששם ישכיל להיות טוב אלינו
ואולי זו סתם הרגשה משונה
שנמאס לנו ללקק את הפצעים של עצמנו.
אני מאמינה שאתה עוד תחזור
ותתגבר ותלמד ותצליח
בינתיים יש בעיה שאני מנסה לפתור -
למה זה כל כך עצוב לעשות אותך שמח? |
