למה את מתעקשת להיות עצובה?
למה את לא נותנת לעצמך קצת מנוחה?
למה לך לברוח?
זה לא נותן לשכוח
אל תלכי מכאן,
אל תיכנעי למלחמה.

למה את לא מקשיבה לעצמך?
למה את בורחת ממי שהנך?
עוד תגיעי לשום מקום
עוד תראי כיצד פתאום
את לבד.

אל תתני לחיים לשבור אותך יקירתי,
אל תתני לכאב לחנוק אותך
ותזכרי
הנני כאן לאן שלא תפני,
אם טוב ואם כואב.
אל תתני לעולם לקרוע את,
כל מה שיש לך לתת,
אל תתני לעצמך להיעלם.

למה את מתעקשת להיות עצובה?
גם קרנות המזבח לא יתנו לך תקווה,
לו רק יכולתי לתת לך תשובה
אמיתית.

שאלות, שאלות,
דאגות שעולות,
עומדת לבדך
סביבך הכל מפולות.
איך לא למדת לאהוב?
את יודעת יש טוב
בעולם הזה.

אל תתני לחיים לשבור אותך יקירתי,
אל תתני לכאב לחנוק אותך
ותזכרי
הנני כאן לאן שלא תפני,
אם טוב ואם כואב.
אל תתני לעולם לקרוע את,
כל מה שיש לך לתת,
אל תתני לעצמך להיעלם.

ואולי יום אחד
בעוד כמה שנים,
נפגש ואראה על אותן הפנים
שתמיד כאבו וחשבו על הסוף
שמחה ואושר
ואדע שלך טוב.
ואולי יום אחד
אם קרוב ואם רחוק,
אראה על פנייך חיוך מתוק, מתוק
ויהיה לך נכון,
ויהיה לך חשוב,
המשיח הגיע, שום דבר לא עצוב!

אל תתני לחיים לשבור אותך יקירתי,
אל תתני לכאב לחנוק אותך
ותזכרי
הנני כאן לאן שלא תפני,
אם טוב ואם כואב.
אל תתני לעולם לקרוע את,
כל מה שיש לך לתת,
אל תתני לעצמך להיעלם.

אל תתני לחיים לשבור אותך יקירתי,
אל תתני לכאב לחנוק אותך
ותזכרי
הנני כאן.