[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את עיניי השפלתי
לא רציתי להביט,
לא רציתי לדעת
מה מסתתר שם
בתוככי נפשי.
פחדתי.

ומה אם תהום פעורה שם?
ומה אם לפתע יפציע
אור שחור?
ואולי לא יעמוד לי כוחי
להתמודד ולהבין
מה שיש בארון
אותו קברתי עמוק בפנים?

ואת עמדת מולי
הושטת לי מפתח
ולחשת לי:
"פתחי את דלתות הארון
יש לך הכוח,
את יכולה בעצמך לבטוח"
נרעדתי.

עיניים פקחתי לרווחה
התבוננתי במראה
שהעמדת מולי
ונשארת שם איתי
איתנה ומעודדת:
"את רואה,
שום דבר לא כזה נורא"

את ארונות חיי פתחתי
למולך
אווררתי מגירות
ובזכות מילות הקסם
שהרעפת עליי בשפע
שליטפו את האגו הפצוע,
נותרתי מביטה
במראה
ולא נסוגתי.

בזכותך, למדתי לחייך
אל  הדמות המביטה אליי
מתוך מראות חיי
ונשארתי עומדת,
מחוייכת
ואוהבת
את עצמי.



(מוקדש לדלית )







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם יודעים מה
מספרים על במות
חדשות, נכון?



אפרוח ורוד, ולא
עשו אותו באצבע.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/7/08 9:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרית זרחיה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה