|
פנים חמוצות סער
חולפות על פני בפליאה
גופים רדומים בזרם החיים
נושקים לצל המדרכות החולף.
עיניים בהירות אוחזות בי קלות
מבעד לשבשבת הגלים
אני לא מעז לגעת
הזרם סואן במיתריו.
גופה מפרפר בהילוכיו לפני
מלים שעין הדעת לא מעזה לומר
אדוות דקות לציר הרגש הזה
לבי מתכנס לאהבה.
עננים כבדים אוחזים במסך השמיים
שירת רוח אפורה
אני לומד לעכל בנשימותיי
ציוצי אהבה בחדרי הפחד. |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.