ישות נצחית / אהבה |
מבין להט סופות האבק
מגדמי השדות הקמלים
מעפר הדרך הכתוש.
חללים כחולים לשמים
העצים נישאים אל האור
העלים עטורים בירוק
בבוהק היום שאחרי.
שיגרת האנשים מרשתת תבניות
כמוסות שלוות בערפל
הזרם נישא בנתיביו
על פני מסלולי הדעת.
רוח הארץ הקדומה
תאחז במיתרי לראווה
עיניה ירשפו בי אותות
ולבה ימס בי אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|