|
יום אחד היא תבוא אליי
מבין להט סופות האבק
מגדמי השדות הקמלים
מעפר הדרך הכתוש.
חללים כחולים לשמים
העצים נישאים אל האור
העלים עטורים בירוק
בבוהק היום שאחרי.
שיגרת האנשים מרשתת תבניות
כמוסות שלוות בערפל
הזרם נישא בנתיביו
על פני מסלולי הדעת.
רוח הארץ הקדומה
תאחז במיתרי לראווה
עיניה ירשפו בי אותות
ולבה ימס בי אהבה. |
|
|
-"אמא, נמאס לי
להיות ילדה
טובה, אני הולכת
לשתות וודקה
לעשן סיגריות
ולכתוב סלוגנים
בבמה חדשה"
-"לא!! רק לא
במה חדשה!"
האבן מאבדת את
תמימותה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.