|
אני זוכרת
כשהיא עמדה מולי
חוקרת את חלקת חייה
כמו הגיחה לראשונה
ידיה פרוסות
והיא נפעמת.
ריח בוסרי נודף מנקבוביות עורה
מפרה שערותיה
עוטף ירך טרייה
לא לגעת
לא לדעת.
ואני בוהה בה,
מבעד לסורגי הזמן
המוכתמים משאריות הגוף
כמהה לליטוף
ידה על עורפי
שתזכיר לי
אני יפה. |
|
|
הוכחה ניצחת
לעובדה שאין
בעצם מישהו
שמאשר את
הסלוגנים:
כתבתי את הסלוגן
הבא:
"מה הם כבר יעשו
- ישתמשו בי
בתור בורג
לחיזוק הכיסא?"
(אברום בורג
לקראת הביקור
ברמאללה)
והוא אושר.
אין שום סיכוי
שבן אדם יאשר
כזה דבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.