|
ונצמדת אליה בכוח
מכושף
כמו גחלילית אל בדל סיגריה בוערת
נוגע בחום נכווה
והיצר הופך לתקווה
התקווה להרגל
וההרגל מאפיל על האור בקצה
אין בו יצר
אין בו תקווה
רק זיכרון צרוב בעור
של אור מתעתע
של חום מזויף
ובכל זאת אתה
מכושף
ונצמד אתה אליה בכוח. |
|
|
אומרים שאני
אינני אני, אז
מי אני בכלל?
קוניליימל
המודאג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.