מאוחר בלילה, פותחת דלת, מורידה נעל בעזרת רגל, מניחה תיק על
שולחן, מפתחות בוו, מתיישבת ובוכה.
אני זוכר איך שמו לה את העולם בניוטרל באותו יום כשהם חנו בדבל
פרקינג והוא רק קפץ להביא
ווינסטון לייט סופט. נהג מונית טיפש עשה טעות....
"אני מתגעגעת" היא אומרת. "אפילו שלא הייתה בינינו אהבה".
אני מלטף לה את השפתיים ולא מרגיש שאני מתחרה בו. לפעמים מנגן
לילד שלנו ונרדם, איכשהו תמיד אחריה.
בחדשות בלאגאן בבוסניה וכבר שנה שהיא לא מעשנת.
בארועים משפחתיים כולם מסתכלים על המשוגעת. חוזרים הבייתה, אני
מרדים אותה, משלם לבייביסיט,ר
מדליק ווינסטון לייט וחושב על שמיים ללא עננים.
לפעמים הדברים הכי חזקים שאנו עוברים הם רק מסגרת של תמונה
בסלון המשפחתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.