"בשבילי אספרסו כפול ובשבילו ארוחת בוקר- רגילה עסקית, איך שלא
תקרא לזה העיקר שיהיו שם ביצים"
"יש לו אחלה פאוץ'" אני חושב לעצמי,"למלצר הזה". וחוזר למקום
שהייתי בו מקודם.

רבע שעה אחרי.

"תפסיק עם המבט הזה ותאכל את הביצים" זורקת באסרטיביות.
"אתה צריך להתחזק, קדימה אויש נו בני, אני לא רוצה שנגיע לזה
עוד פעם, הרי סיכמנו ועשינו וזהו. עכשיו תאכל, תתחזק".
תמיד ידעתי שיש בה כוח. רק לא חשבתי שאני אהיה זה שיתכופף.

3 חודשים לפני.

"כן ממי, אני גומרת"
"...אה"
שאיפות ונשיפות.
"אל תשכחי לגמור בחוץ הפסקתי עם ה.....או כן אה... הגלולות...
כן ככה."
"אני גומרת ממי ממי ממי מממממיייי זה בא.."

3 חודשים 5- שעות לפני.

המזרק נראה כמו אויב/גואל לא החלטתי.
"תספור עד 10 בנימין...אנו כבר נדאג לשאר,ששש יהיה בסדר 10...
9... 8 ... 7..."

חודש לפני.

"המתכת הקרה הזו. מה יש לו לחטט..איזה מקצוע מוזר הוא בחר
לעצמו, מעניין למה הרוב המכריע גברים ולא נשים.
גניקולוגיה זה וואחד תחום זה אז למה לא אישה"? חושב.
וההוא מוריד כפפות ומסכם כמו המרצה ל"שיטות הפרדה".
"תקשיבו, אהם..כל הבדיקות מראות שאתם בחודש השלישי להריון".
גלינג(slide)

סיכום דבר.
"זה בטח היה בן", מעיז אומר.
"זה כבר לא משנה בני די זה יעבור, תאכל את הביצים ונלך הביתה
נעשה מקלחת ותשכב לישון, תתחזק ונדבר".
מסיימת את הקפה והסיגריה.
איך תמיד יש לה טיימינג מושלם בין הקפה לסיגריה.
מתחיל לאכול. קצת....קצת. מסמן שלא יכול יותר, ראש נעוץ בפאוץ'
המלצר בעודו מוסר את החשבון.

-------התקליט קפץ--------

טיול אופניים.
היא שוב קפצה לבקר, לפעמים
העצב זה הפתח שדרכו היא נכנסת.
לא היה עראק אז ישבנו על קולה עם לימון
הכיוונים שהיא שולחת מכווננים אותי לתדר אחר
אני חושב שאתה מכיר את זה, "הצינור".
מה אני עושה שם? אני מנסה לברר מה קורה עם הזמן
מרים טלפון ואין תשובה.
היא רוצה טיול אופניים, אז אני צריך להתכונן
נותן לה לכוון, זה בכלל לא משנה מה שמתי עלי - אני תמיד
מחייך.
מה שמוזר,
כי ברוב הפעמים, העצב
זה הפתח שדרכו היא נכנסת.