אספתי אותך מהבית שלך
נכנסת לרכב, אמרת סע ושתקת
פנייך היו מאובקות, זיפי זקן הופיעו בכל פינה
נראית זקן מדי כדי להיות צעיר בגילך
אמרת שזה מרגיש, כמו לא היית כאן שנים
האנשים נשארו רק השתנו עם הזמן
הגינות של הבתים, הפכו צהובים
והמכולת נסגרה, במקומה פתחו סופר גדול
אנחנו חלפנו על פניהם, במהירות
לא רצינו לראות מה נעלם, עם הזמן שאיננו
השענת את הראש על החלון
לא שאלתי אותך, מה יהיה
לא ביקשתי לדעת דבר
חשבתי לעצמי, עוד מעט נשכח הכל
נעצור במועדון, נרקוד ונשתה
כמו לא היית שם מעולם
תשכח מאיפה באת, תשכח לאן אתה חוזר
הדם שזרם סביבך ייעלם
לא תצטרך לשמור דבר
ברדיו, בין השירים, הדהדו מספרים
שמות של אנשים לא מוכרים
אתה יכולת לספר, על כל אחד מהם סיפור
אני הייתי מקשיב
ומנסה לדמיין, אותך ביניהם
החניתי את הרכב, ושנינו יצאנו
המועדון היה מלא אנשים,
השירים שניגנו, הרחיקו אותנו
והרחבה הזכירה לך דרכים שלא הכרת
ניגשנו אל הברמן, ביקשת מהברמן שימזוג
לא אמרת לו לעצור, הוא לא שאל כמה
נערות הסתכלו עליך, ידעו את מה שאתה מסתיר
ואתה רצית לרוץ משם, או לרדת על הברכיים
לספר להן, מאיפה באת, לאן אתה חוזר
שהלילה ייגמר, ואור ראשון יופיע בחלון
היית מבקש, שיחבקו אותך,
עישנו ושתינו, רקדנו עם כל מי שזז
לקראת שתיים, אמרת לי
קח אותי הכי רחוק מכאן,
שלא אוכל למצוא את הדרך חזרה
קח אותי, שאוכל לשכוח, שהלכתי את כל הדרך משם
שלא אוכל לחזור לעולם
אור ראשון עלה, וברדיו דיווחים
הפצצות שלא נגמרות, חיילים שלא ישובו לעולם
שנינו נוסעים בכיוון ההפוך
אתה נרדם במושב ליד
ואני לא מוריד את הרגל מהגז, כל הלילה
אני יודע, שכל החוקים נשברו,
לא הורדתי את הרגל מהגז כל הלילה
שנינו נוסעים בכיוון ההפוך
אתה נרדם במושב
אני יודע, שדרסנו את כל החוקים
אני יודע, שהזיכרון ישוב להכות בנו יום אחד
בשביל זה יש חברים,
בשביל שיום אחד, הם יסיעו אותנו רחוק מהמלחמה