הולכת בשקט / Flinch |
את
המבט שלך
בצד
ואת הרזון שלי
באמצע,
אני אהיה מסוגלת
לנשום
בלי הפחד
שתעמוד מולי ותחסום
לי את
קנה הנשימה.
ואולי עכשיו זו
ההתנפצות,
ההידרדרות המוכרת-
אבל אני עוד אחזור
לעצמי,
אני אגרום לניצוץ
להשתקע שוב
בעיניים שלי.
(יש לי בחילה תמידית,
אבל בעצם זה
אתה,
אבא.)
7.5.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|