הכתב במחברת נראה אותו דבר
סגנון הסקיצה נראה מוכר
אבל מצחיק מדי, חכם מדי
לא דומה למי שאני היום.

נראה כאילו עם השנים קמלתי
הפסקתי להתאמץ
איבדתי את הייחוד
את הנעורים.

אני לא חושבת על זה כל היום
אפילו לא כל יום
אבל מאז שעזבת
גם בלי ששמתי לב

הלב הראש וכל כולי
מתרכז רק בדבר אחר
ולא מסוגל להיות מאושר
מהמחשבה שאתה חסר לו

שנתיים עברו זה נהיה קשה
אני אפילו מתחילה להאמין לעצמי
שיש בי אהבת אמת
שלא כבתה ולא תכבה

מקנאה בך... שנגמר לך
באיזו קלות אתה אומר
שלא נותר דבר
כאילו לא היה מעולם

אתה באמת לא זוכר?
באמת כי לא אכפת לך
אתה מביט בחיי מעת לעת
ואפילו מתקשר

באמת היצר גובר
עד כדי רצון לנצל את מי
שאמרת פעם שהיא אהבת חייך
ולפגוע... אתה יודע שלפגוע.

לנצל אותי
כמו שאתה מנצל אותה
מרחמת עליי
ומרחמת עליה

מרחמת עליך יותר מכול
אני תקועה והיא תקועה
ואתה תקוע במקום רע
אבל אני אוהבת אותך.