[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הכתב במחברת נראה אותו דבר
סגנון הסקיצה נראה מוכר
אבל מצחיק מדי, חכם מדי
לא דומה למי שאני היום.

נראה כאילו עם השנים קמלתי
הפסקתי להתאמץ
איבדתי את הייחוד
את הנעורים.

אני לא חושבת על זה כל היום
אפילו לא כל יום
אבל מאז שעזבת
גם בלי ששמתי לב

הלב הראש וכל כולי
מתרכז רק בדבר אחר
ולא מסוגל להיות מאושר
מהמחשבה שאתה חסר לו

שנתיים עברו זה נהיה קשה
אני אפילו מתחילה להאמין לעצמי
שיש בי אהבת אמת
שלא כבתה ולא תכבה

מקנאה בך... שנגמר לך
באיזו קלות אתה אומר
שלא נותר דבר
כאילו לא היה מעולם

אתה באמת לא זוכר?
באמת כי לא אכפת לך
אתה מביט בחיי מעת לעת
ואפילו מתקשר

באמת היצר גובר
עד כדי רצון לנצל את מי
שאמרת פעם שהיא אהבת חייך
ולפגוע... אתה יודע שלפגוע.

לנצל אותי
כמו שאתה מנצל אותה
מרחמת עליי
ומרחמת עליה

מרחמת עליך יותר מכול
אני תקועה והיא תקועה
ואתה תקוע במקום רע
אבל אני אוהבת אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כאן דופקים גם
בדלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/08 14:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליטל פשוט בר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה