צריך לבנות עוד חומות
צריך להגן על הנפש
אינסטינקט, קללה, בשם לחיות
תחסום עכשיו כל תחושה ורגש
חומות של דם קרוש, זיעה קרה
בצבע של כאב, דמעות ומרה שחורה
עוטפות רכות, תמימות, ילדות
מפני תנים של סדום וזנות
בכיסוי עיניים מול אש צולבת
שכחת את אשר את אוהבת
הכל תמיד מפוזר סביבך
אך הכל את, כה מיוחדת
הקול זומם ומזמזם
מחוץ לחומות עופרת
יושבת שם עיוורת
שכחת כבר להילחם
וכשקר ורע את מחליטה
לבנות מעל תקרה
לסגור חלון, את מתחילה
לכתוב שירה
שכחתי את עצמי בחוץ
ואת כלואה עמוק בפנים
הכל הפך לכמו מירוץ
מול שתיקה של שנים
מול אלפי בניינים
מול מליוני שעונים
מול מליארדי אנשים
מול אחד, עצמי, מי אני. |
