אני פוחדת מבלונים,
הם מתפוצצים לי מול האף.
כל החדר מתמלא בריח גומי קרוע
זה מזכיר טיפה ריח גומי נשרף
רעש-נפץ, רעש-שקט,
בלונים מרחפים.
דמעה בלי קול זולגת
קול בכי מטונף.
כמו נפש של ילד שמתפוצצת בפנים.
כמו קרטיב שנמס על החולצה שהכי אהבתי
כמו בריכה שנסגרה שנייה לפני שהתרטבתי
כמו דייסה שנגמרה - ככה בלון לו מתפוצץ
ומשאיר אותך עם לב שבור שבשקט מתכווץ.
מרוב בלונים-לשעבר; גוויות צבעוניות
ימות בלון היום - מחר, אחד יותר אחד פחות
רק שלא יעוף לי מהיד וירחף לאט אל האופק
וישבור לי את הלב לאט שככה ממני הוא בורח.
עדיף בלון מת על האף מאשר בלון על הירח. |
