|
אולי יש בפחד טיפה של אמת
כל מי שאהב אותי מת
רם היה זכרון של התיכון
אני הייתי התלמידה הכי טובה בכיתה
והוא היה הכי גרוע
אני הייתי שקטה שקטה
והוא כל הזמן דיבר
בלחישות צועקות כאלו לאלכס
כאילו רצה שאשמע
"מדהימה"
הוא לחש
"אצילית"
הוא צעק
"עצובה"
הוא חשב
אני לא רציתי לא ראיתי אף אחד
הבדידות שלי היא אני
ואני הבדידות שלי
והוא ראה רק אותי
הרגשתי את עיניו תמיד
והיה בזה סוג של יחד
יחד של אנשים שיודעים רק איך להיות לבד
תמיד היה מנסה לשכנע אותו
את אלכס
להבין למה כדאי לאהוב אותי
והוא תמיד השתיק את לחישותיו
ועודד אותו להסתיר כוונותיו
אני רציתי רק לבד
ורם תמיד הפריע
תמיד ניסה לתפוס את מבטי
תמיד ניסה לדבר איתי
ניסה לפרוץ את חומת השתיקה שלי
ונכשל
יום אחד הוא עצר אותי
אחז בזרועי ולחש צעק: "את יפה את תהיי אשתי"
ואני רצתי
ברחתי על נפשי
נשמתי בקושי
הוא לחש מאחורי
"אל תברחי... לא תוכלי"
אולי הוא בכל זאת נועד להיות בעלי
אולי יש בפחד טיפה של אמת
כל מי שאהב אותי מת
רם רוטנברג ביקר בחיי לדקה והרעיד. רק השנה גיליתי במקרה על
מותו וכואב לי. ביום כ"ו בתמוז תשנ"ט (10.7.1999), נפל רם בעת
פעילות מבצעית בלבנון, חודש לפני סיום שירותו והשחרור מצה"ל,
בטרם מלאו לו עשרים-ושתיים. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין
הצבאי בנס ציונה. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. |
|
|
גלידה בטעם
לימון זו ההמצאה
הכי גדולה בכל
הגלקסיה מאז
ההמצאה של
הכפית.
(אחרת לא היה
איך לאכול גלידה
בטעם לימון)
ניתן לומר בבטחה
שהמצאת הכפית
אפשרה את
ההתקדמות
הטכנולוגית
הדרושה למען
ייצור גלידה
בטעם לימון.
המלגזן הזועם
מרצה על חשיבותה
של גלידה בטעם
לימון בעולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.