בישלתי אותך לאט
לאט לאט
ל א ט
ומעולם לא היית בדיוק,
תמיד כמעט.
חם מדי, קר מדי,
רחוק מדי, יקר מדי,
מוזר מדי.
אז חיכית על מדף,
קפוא - שרוף -
ואז חלף.
כי כשהיית האחד,
אני הייתי סתם אחת.
ותמיד היית שם
אבל תמיד כמעט.
וגם כשהיה לי, אז לא היה אחר.
אך תמיד חששתי
מה יהיה כשייגמר.
אז כנראה שהיא הייתה
המרכיב החסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.