שבעים מלאכים מנגנים על נימי מחשבתי.
ואחד מהם פורט על מיאוס.
מיאוס משירה ארכאית, ממקצב חלק,
מנושאים טיפשיים של כתיבה קלה ובידורית.
כי אכן חציר העם, אך על מיתרי מחשבתי
פורט לו אלוהים.

אצלי מי ודו הם חדות וביישנות,
אצלם המה שטחיות ונדושות.
לא יושב לו המלך על כיסאו,
רק שוטים עולים בסולמות ויורדים.

לו יכלו אנשים לראות את צבעי הנוגים,
הרי הם היו שרים מזמורים.
גנים רבי גוונים של עצב ויגון,
עננים קודרים של שמחת המרום,
שובו שירים לרקד, להיכתב בערגה.