|
בצד הדרך עצרתי רק לנשום
כבר לא נראה חשוב
אבל מרגיש עצוב לבד נשארת
בתהומות חשבת לא תוכלי לחזור
זה רק נראה שכך
והנה את שוב מטפסת...
עכשיו את עומדת רגלייך שוב קופאות
כבר לא צריכה את השקט לא צריכה את השקט
נושמת עמוק עוד ריחות שלך
עד מתעטפת בגוגדל אהבתך
עד מתעטפת בגודל אהבתך
אתה יודע יש מספיק סיבות
ואין לי את הדרך
אבל יש לי אהבה
אני נזכרת
בימים גשומים שהיה קשה לראות
אני ראיתי אותך אני ראיתי אותי
מחבקת את גודל אהבתך
עד מתעטפת בגודל אהבתך
ואור משמיים מאיר אותנו אותנו עכשיו
כי לתת אהבה זה כמו להיות נאהב
אני שומעת אותנו
אותך אותי את שלנו
אני פוגשת בגודל אהבתך
עד מתעטפת בגודל אהבתך. |
|
|
הפיוס תמיד
יותר
מתוק מהשלום
התמידי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.