מאיה שאול / אני חושב באחוזים |
אני שנייה מלהיות בטוח
ואני כמעט יודע
שיש לי את כל הכוח בעולם
ואני ממש כמו בתוך משחק
ויש לי 100 נקודות ו100%
כי ברור שכולנו מתחילים מ100%
כי כולנו שווים דה
אני רוצה יותר מ100
כי מה זה שווה מאה אם לכולנו יש
אין לי איך להוציא נקודות מעצמי
כי אנרגיה נתונה יכולה רק לשנות את צורתה
אז אני לא יכול לייצר עוד אנרגיה
אז אני אקח מאחרים ולפעמים גם מנסים לקחת לי
אני אני פוגע
וכמו שלפעמים יורדות לי נקודות ועצוב לי
אז אני לוקח נקודות מאחרים ועצוב להם
ואני מאוד ממש שמח
אני מבין ויודע ובטוח שאני צריך כח
ואסור לרגע לחלום כי הכל פה טרף חי
ואני לא יכול להניח לרגע בצד
וגם אסור כי לא נותנים לחתול לשמור על השמנת
אני לא יכול לשמור כל הזמן על כל ה100
ולפעמים זה אפילו יותר
כי לפעמים אני גם חזק ויש לי המון ויותר ממאה
אז אני מתרחק ממי שיכול לקחת ממני
כי מה אני פראייר
מה אני שאני אתן לו לקחת ככה את הכבוד והאגו שלי
מי אני שאני אהיה חלש
אני
אני אני לא פראייר למה מה קרה
שככה אני אהיה עצוב על חשבון אחרים
ואני בכלל נועדתי להיות תמיד שמח והאושר הוא המפתח לחיים
ואני אוהב אותך
אבל את לוקחת ממני את כל הנקודות שיש לי ומאפסת אותי
וככה זה כבר בכלל לא נעים
והאמת אבל זה סוד אז בעצם אסור לגלות ש
הכי אני שמח בימים שאני מאה
אפילו יותר ממה שאני כשיש לי 101 או 102 או 113
כי אז אני ממש בדיוק שלם ומה אני בכלל צריך נקודות של אחרים
ומה בכלל מישהו צריך את הנקודות שלי
כי כאילו שמישהו יודע להשתמש בהם חוץ ממני
מה אני צריך שיקחו לי את הנקודות
למה מה אני
פראייר?
כשאני 100
אני לא רוצה לקחת
ואני גם לא לוקח
ואני לא רוצה שיקחו לי
וגם לא לוקחים לי
ואני מאוד שלם
קצת בחוץ והמון המון בפנים
ובעצם בדיוק 100 אחוז
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|