-"יש חלב?"
-"לא, אין לי כסף לחלב"
-"אז איך אתה קונה סיגריות, אם אין לך כסף לחלב?"
-"אני לא קונה סיגריות, אבל היום, לדוגמא, אני הולך לעשן ממך."
ישבנו במטבח, זוג חסרי בטחון שכמותנו. עייפים מהחיים. שותים
קפה נמס, בלי חלב. מדברים על המיץ של הזבל שנקלענו לתוכו.
"את תראי, עוד מעט הכל יסתדר" ושם את ידו על שלי.
המיטה הייתה מחוממת מראש, לא היינו צריכים לעבוד קשה כל כך.
הניצוצות התפזרו באוויר, וריח הסקס מילא את כל הדירה הצפופה.
"בוא נדליק מאוורר, אני נחנקת". ביקשתי.
-"בואי נלך לישון, רק לשעה שעתיים"
-"אם נלך לישון, לא נקום בזמן ואני אאחר את האוטובוס."
-"אני אעיר אותך, את תראי, יהיה בסדר"
חמש שעות אחרי השעה המיועדת לקימה פקחתי את עיני. הוא ישב
בסלון, צפה בכדורגל עם סיגריה שלי בפיו. צוחק על איך שנראיתי.
קמתי. גררתי את עצמי ואת הראש שלי שכאב לסלון והתיישבתי לצידו.
"תעשה לי נעים בכפות רגליים" ביקשתי.
והוא לא העז לסרב.
-"מה עשית אתי? למה היית אתי? מה מצאת בי
לעזאזל?"
-"אל תשאל אותי את זה"
-"למה?"
-"כי את זה בדיוק אני מנסה לשכוח"
מהר התארגנתי, שנהג המונית העצבני לא יחליט שבא לו עכשיו
ליסוע.
נשיקה חטופה עלהשפתיים, ו"נדבר" מהיר שלו, שברור היה כי את
השיחה הזו אני אזום.
-"נהנית?"
-"לא" (כן)
ולא שכחתי, עד היום, מה עשיתי איתך,
לעזאזל.