בבוקר ההוא התעוררתי מאוחר
הילדים מהגן ממול היו בהפסקה.
כל מה שאני זוכר מהגיל הזה הן הפסקות.
פחות אמונות, פחות הבנות.
הייתי אדם יותר טוב.
משום מקום הופיעה לה בלרינה.
במשיכות רגליים ארוכות היא רקדה פסיעה.
מרחפת, מלטפת עלי סתיו פריכים
ואז נעלמה כמו לא הייתה.
איש בלי ידיים אך עם סיגר ומצלמה
הציע למכור לי תמונה של התודעה שלי.
אמרתי לא תודה אבל יש לי אש.
הדלקתי לו את הסיגר וסגרתי את הדלת.
היום ארוך והתריסים מוגפים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.