|
בכי מר הכול נגמר
עבר זמנו כבר מאוחר
והוא טובע בדמעות
הן לעולם לא נגמרות
כי כשסיים את השיחה
הוא לא הבין על מה דיברה
אותה אחת שהכיר לפני עשרים שנה
הכול הוא כבר ניסה בתקווה שקצת שינה
פתאום פיצוץ בצד ימין
הכול קצת רעד והוא לא האמין
מילימטר לשמאל הוא שמח והכול
כשהבין ששינה ועכשיו הוא יכול
ללכת ברחוב בלי לפחד מאנשים
שמציירים על הקירות על אנסים של ילדים
שדוקרים בבית ספר מורים קצת זקנים
שבכל זאת נפגשים עם ילדות וילדים
ועושים אתם כל מיני דברים |
|
|
נ.ב
אני יודע למצמץ
מורס.
יעקב פופק, נזכר
בכישור חשוב
בקורות בחיים
ששלח לראש
הממשלה
בעניין מינויו
לתפקיד יועץ
מיוחד לענייני
משקאות קלים,
בורקס ועניינים
שהשתיקה
יפה להם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.