אני יושב כרגיל רק אני והמגירה
מסתכל כמו תמיד על כל מה שהיה
בחיי שיכולתי לראות קצת דמעה
שנופלת כבר יומיים מנפש עצובה
כמו פרפר קטן רשע מפרח עגמומי
שובר בניינים כענף שברירי
ולא אכפת לו מכולם הכול יכול להישרף
העיקר להישמר ולא להיטרף
מתהלכים על כריות
לא יכול להיות
בכלל בלי לרצות
מקבלים קצת מכות
עם טרקטור סגול וחזיית תחרה
והכול כבר מזמן מונח במגירה
שם דברים קורים מעט והכול עובד לאט
כשהדברים נשכחים והעור כבר מקומט
מזל טוב | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.