זוהר אביב / עד שהלכת |
לא אוכל להסתכל על יופייך עוד,
לא אוכל לעצום את עייני ולדעת שתהיי איתי,
לא אוכל ליפול כשאת תתפסי אותי,
אבל יש בי עדיין רצון,
לדעת,
יש בי רצון להבין,
למה הלכת לבדך?
איך נשארתי לבד?
כשאת אינך,
אין יום שעובר בלי לחשוב עליך.
למה נפלת לקבר?
למה נפלת לאדמה?
לא ידעתי איך זה להיות לבד עד שהלכת.
עד שהלכת,
עד שהלכת.
למה נפלת לקבר?
למה נפלת לאדמה?
לא ידעתי איך זה להיות לבד עד שהלכת.
עד שהלכת,
עד שהלכת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|