אבן
אדם יכול לחלום אבן
אבן לעולם לא תחלום אדם
אבן גם אם שנתה עולמית לעולם לא תחלום
רק אדם
דרך היין
קודם
בתנומת הצהריים
ראיתי שוב אותנו לפני המון
שני ילדים מגלים
זה את זה
ואני גולש לראשונה במורד דרך היין
שלך
אף שרק לאחר שנים בעמקי הנהרות במערב
נבקעה בי לראשונה
מטאפורה זו
מפרשית כחולה
"דכל חלמין אזלין בתר פומא"
[זוהר, חלק א, פרשת וישב]
מילים מתפוגגות כהבל ביום סגריר.
ויש מילים ממוגגות
מילים מתמוגגות
אך כל חלומותיי הולכים אחר הפה
מעוף יונה כצבע העננים
מפרשית כחולה נוסקת מן הים
הים ימי: אני חורץ
אני הפשר |