|
פעם הייתה לי חלקה של נחל
רק לעצמי ובלבד
העולם נפרש אז בזוהר
של זיכרונות מתוקים.
על השקט לא לומדים לדבר
הוא מתקיים שם כשלעצמו
ללא מילים ללא מנגינה
רק בוהה על הנוף.
מכונת החלומות שלי
לומדת להדפיס מחדש
קבצים של מציאות רגשית
האשליה הולכת ומתגשמת.
אני מפסל במילים
צורות מלאות של דממה
הצרימה הזו כה נוראה
עיניי נעצמות ברעש. |
|
|
"אבא, אני רוצה
חיים!"
"יופי, אני אתן
לך כסף ותחזירי
לי את העודף,
טוב?"
הפודלית והחיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.