עולם שונא אדם,
חברה ללא בררה,
הולכים את כל הדרך,
אך לא מוצאים תשובה.

בין ים התקווה לתהום הייאוש,
הכוח נבנה מריגוש לריגוש,
העין בוכה, הלב כואב.
גם האדם,
גם הוא מאכזב.

לוגמים ממעיין האמונה ונשארים צמאים.
לבסוף כולם בורחים,
לתוכו טובעים.
מחזיקים את ראשם עמוק בפנים,
לא נושמים.
גואלים עצמם מהחיים.

30.03.08
שבוע בטווס,
סטטיות. 4 8 כבוד.