|
במעשה המרכבה בין החושך לאור
נוצרו השמים
מעטפת הסופה והרעם
שלכת עולמות בעיני המתבונן.
ראשית הדממה לבוא אל התכלת
משרע האור הנושב ברוח
גלים ארוכים למגע
הדמויות התכנסו לצבעים.
בוהק לבן מגופי המתכת
מתופף בעיניי אדוות של אור
להט המלים שנשכחו מהלב
רעד השעות החולף.
טייסים מתים באבק השחר
אוחזים בחלומותיי כבשלהם
האש שורפת בחיים
מעגלים של שחור ולבן. |
|
|
רגע אחד...
החרגול הזה
שכולכם מדברים
עליו כל הזמן,
זה אני?
אופס.
אה, אני צריך
ללכת, אמא שלי
קוראת לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.