בדקות האלה איתך
ובדקויות האלה שלך
ובימים האלה שאין להם שעות
ובשעות האלה של שני גופים
שנינו הכי הכי יפים
בדקות האלה איתך
ובשתיקות האלה שלי
ובקול הזה שלו
שכבר הלך לו בשבילי
ובמבט שלה ברחוב
שיש בו חן וטוב
שיש בו קר ומר
ושנגמר
ואני בדקות האלה איתך
בנגיעות האלה בך
שגורמות תמיד לרעוד
בלילות שלא אדע מהם עוד
ואתה, כל כך שלם עם עצמך
כל כך רחוק בעבורי
ומאושר?
האם אתה נגמר?
בדקות האלה איתך
ובדקויות האלה שלך
ובימים האלה שאין להם שעות
בנגיעות
במבט שלו ובעיניו
ובלילה של עכשיו
בסדין בשמיכה
וביד הרכה
ואתה
מתערבל מתכרבל.
נופל, ברווחים הצרים שבין המילים שלי
בפחד המר שבין השתיקות
בבכי הזה
שמכוסה בנשיקות
ורק בדקות האלה איתך
ובדקויות של פיסקה ומשפט
אני יכולה סוף סוף להיפרד ממך
לאט. |