|
אני רוצה שנפחד ביחד.
ונרעד מחובקים.
שתהיה לי עיר מקלט.
ושורות שורות של מילים על דפים דהויים...
מכתבים על מכתבים.
אני רוצה שהעיניים העצובות שלי יתפסו בצחוק המתגלגל שלך.
שאהיה אני לך
ואתה לי אתה.
אני רוצה להינתק מכל כבל אפשרי
מכל אמונה טיפשית שדאגתי להיתלות בה כה חזק.
תמונות על גגות בניינים.
אני רוצה שתראה בי את כל הצדדים המכוערים
המלוכלכים
האנושיים
ולא תנסה לנקות.
אני רוצה שאראה בך אותי ובי אותך
והשתקפותי בעינייך
שתהיה לי המראה.
אני רוצה להתפשט באור
ולא לצנזר אף מחווה.
אני רוצה זכרונות נקיים מסלידה
שתהיה לי הבחירה.
אני רוצה להצליח להגדיר לך
כל מה שאני פוחדת לנסח לעצמי.
אני לא רוצה כל סממן חיצוני
שום הגדרה.
שתהיה לי השלווה
והאושר והשקט
והבכי והכאב
והזמן והמקום
וההיום והאתמול והמחר
והבית.
והשלי והשלך
והמשהו הזה שעוד לא המציאו לו מילה. |
|
|
בירוקרטיה זה שם
נרדף לחוסר
אחריות
קולקטיבית.
הייתי במשרד
הרישוי באשדוד,
ותנו לי רק
לצעוק בקול,
שנמאס לי
מפקידות מאופרות
מדי בסגנון "יש
כרטיס חבר
מועדון" שכל מה
שהן יודעות
לעשות זה להוציא
את המרמור שלהן
על חסרי הישע.
התמרמרתי על
המערכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.