ישות נצחית / לשאלת האור |
הפחד נעלם באור החיים
לאדוות כחולות במורד הזרם
ציר רפאי הנוסך בי מלים של עצמה.
בעולם החומר הזמן נע קדימה
בעולם הרוח הוא מתפתל לאחור
אל תוך שבשבת האותות והסמלים
הייתי שם פעם מזמן.
ידיים כהות זוהרות בחשכה
תדרים של עולמות שמעבר
גוונים של צהוב וירוק עוטפים את עיניי
לאהבה שאין בה גבולות.
הגוף האנושי נמס לגבישים של אור
רקמת הרוח בבשר הלילה
אחר כך זרמנו כשתי נשמות תאומות
לתוך רצף סוער של הכרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|