|
ביום השואה ניצחתי את המוות
הפחד נעלם באור החיים
לאדוות כחולות במורד הזרם
ציר רפאי הנוסך בי מלים של עצמה.
בעולם החומר הזמן נע קדימה
בעולם הרוח הוא מתפתל לאחור
אל תוך שבשבת האותות והסמלים
הייתי שם פעם מזמן.
ידיים כהות זוהרות בחשכה
תדרים של עולמות שמעבר
גוונים של צהוב וירוק עוטפים את עיניי
לאהבה שאין בה גבולות.
הגוף האנושי נמס לגבישים של אור
רקמת הרוח בבשר הלילה
אחר כך זרמנו כשתי נשמות תאומות
לתוך רצף סוער של הכרה. |
|
|
יש כאב יפה
שעובר מהר, שאני
רוצה לא
להיזכר,
איך אני עמדתי
שם...
...
ככה את רוצה!
יגאל עמיר, מצטט
נביא בעירם! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.