חביבתי, הגשם לא ירד השנה.
החול ממשיך לכסות את העיר.
בפאתיה מציצות המימוסות מבעד לתלים
ואין יודע את גזעיהן
ועד היכן משלחים השורשים לשונותיהם
לינוק מלשד האדמה הצרובה הזו.
התחושות מתערבבות בלחישות ההולכים ושבים.
שניים שניים מהלכים
משל הייתה הליכת הזוגות מקצרת את הדרך
בחינת היה האחד כעין לזולתו
עד שמתעוור האחד מחוליות האוויר
פוקח השני את עיניו ומשמש כמנהג את חברו.
ואת הרי יודעת את מלאכתי
שהרי משמש אני כרופא עיניים לעניי אל-קאהיר
במרפאתו של דוקטור אפלקי הקופטי
זה שהיה לי בן ברית
בלילות הארוכים שם באוניברסיטה האמריקאית בבירות
ומשמש לי פטרון בכל מוצאותיה ומבואותיה של המלכות ...
(כאן נתכסו שתי שורות בדיו שנרטבה
ופרשה עצמה כמניפה המעלימה את האותיות המעוגלות מלאות החן...)
כבר שש שנים אני מכתת רגליים בין ח'אן ח'לילי לבין בולאק
והנה הולכת ומוקמת המרפאה החדשה
על אדמה טרייה שהובאה ממרחק
ושמוה מעשה פלאות על רצועת  א-ניל כמעשה בריאה.  
ואם בבריאה אני מהרהר ביני לבין קולמוסי
ואללה יתברך מענישני על כפירתי בך תחילה
וכפירתי בבריז'יט על
שאין אני  מרפה מהעלאת דמותך
מדי עלותי ערב ערב על יצועי
בשש עשרה השנים האבודות שהתעקשה רוחי
לדבוק בפנייך, בצחוקך,
בצחור שינייך ועינייך הממלאות את בימת חלומי.
מסכים יורדים. עולים. את קדה לי
אני מוחא כף קמוצה בחשאי
וממתק את שרעפיי הכבדים מעשה תופין בטרם שקיעה.

אתמול באה עלי ריגשה מרעשת
ונעתקה נשימתי
עת הופיע במרפאה אדם ועיניו דלוקות וחבושות.
מיד עלה בידי לזהות את מדחאת,
שכננו שעל הנחל,
משמש היה אצל האנגלים בתפקידי שיטור
ומורגל בצאת ובוא אצל הנציב
על סוסתו החומה מבלי לרדת אצל השער.
וודאי עולה כעת דמותו גם ברוחך
ברוכבו על גדות הנחל בואכה ימה וכיצד היה מזעיף פנים
שעה שראה אותנו יחד מתפלשים בבוץ
ומשיטים קנים זה לזו.
משנפקחו עפעפיו והביט בי
יכול הייתי לחוש ב...
(קמט בוטה קנה לו מקום בשורה שלמה
כך שאותיותיה נדבקו זו לזו והולידו פגרי הברות שרוח חיים ניטלה
מהן...)
את עיניו במרקחת  יקרת ערך שרקחוה הפרנסאווים
והובאה אלי בעקלתון סתרים
דרך לא דרך מסחר שברגיל.
לא בת קול יצאה אליו מגרוני
כי אם לחש שפתיים
המבקשות להסות את געש הלב.
אמר שנטלוך אל בית דודך שבנבלוס
לחסות בביתו עד יחלוף זעם
וכבר חלפו השנים
והגיד לי שהקדשת עתותייך ללימוד
ומשמשת את בהוראת פרנסאווית
ואף הגיד לי שטרם בא בך איש.
נקרעתי בין פרץ השאלות שנטמנו עמוק בלועי
ולא העזו לצאת אל העולם פן אפגע בך שנית.
יום בו נפגוש איש את רעותו יהא חסר ענן  והשמש תפליא חיותה
בנו.
מדחאת הבטיח לשאת מכתבי זה לאמי. בת סוד היא לי ויודעת את
נפשי.

דוקטור מופיד אל-גזאלה
בולאק
אל-קאהיר