|
אני יודע למה עשיתי את זה
הפרגית הקטנה לא הפסיקה
היא רצתה
כמו נשר כמו זברה פצועה
הכול
הבל הבלים בקול מתגלגל
היא הביטה בי עיניה החומות
למה במוחי צרכה השאלה אני אקרע אותך
הטבעת שהותרה מעליי לטובת ים ומרחק
הכי נמוך
פלצנים אתם קוראים |
|
|
אם תמשיכי ככה
לזלזל בכישורים
שלי אני אעזוב.
באמת!
אפשר עוד שורה?
שירה נרגנת לפני
הלן ספיבק בחדר
המיטות הבורגני
שלה, ומתנדנדת
על מיטת המים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.