|
אני יודע למה עשיתי את זה
הפרגית הקטנה לא הפסיקה
היא רצתה
כמו נשר כמו זברה פצועה
הכול
הבל הבלים בקול מתגלגל
היא הביטה בי עיניה החומות
למה במוחי צרכה השאלה אני אקרע אותך
הטבעת שהותרה מעליי לטובת ים ומרחק
הכי נמוך
פלצנים אתם קוראים |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.