לבי שאל האם אפשר
להיות חופשי ומאושר
להיות לב אחד עם כל ה"מה"
חיצי כבלים מכל פינה
הרבה מלים קצת הבנה
ומה בכלל רוצים כולם שאדע?
שכבת אבק מעל תיבה אבודה
בתוך שווקים הומי אדם
התם הטוב או רק נרדם?
כה רבים הקולות כבר לא שומעים
מה טוב, מה לא ומה נחוץ
כל כך צפוף אני בחוץ
מן השוק ברחתי כמו מכאב
זה לא זה, לא פה, הורה לי הלב
פזמון:
עם שחר אל המדבר, בו שום דבר
לא צועק: תראו
שם שמש בלי הגנה, בלי כוונה
ככה סתם
היא לא מצפה לתמורה
חיים של מעקב נואש
אחר תכלית ללא ממש
והלב שנשכח בתוך הסבך
אולי אפסע על אדמה
בלי סנדלים לאור חמה
אור גדול יציף את החדרים
האלוהים יראו פנים מאירים
פזמון חוזר
וכך אצא אל המחר
ליבי חופשי ומאושר
נושם אל תוכו ניצוץ של מה
אוטם אזניו אל הקולות
את השווקים שלא לראות
אור גדול לבי עכשיו אוסף
עם האלוהים חבר לו הלב
