במבה ניר / תל-נפשי |
אפופה עשן סמיך
על קצה הר, הרוס מתכלת
פוסעים אנו, הולכים איש איש
ארץ הנכר, היא עתה ארצנו
אשמור עליה בלילות
ללא פחד בלי מראית!
וקולי בוכה קינה
על חלומות, על הילדות
ואימי, את רחוקה? בושש בשמיים השרופים
לבד בבית, מחכה את
מאור השמש, זיו פנים
וארצי לאן הולכת? האם תהיי גם כשאשוב?
הרי איתך כרתי ברית
ברית חיים ברית אל-חזור!
אל מול אורות העיר - משכן החושך
בדמי אגן עלייך - גם אם לא אחזור!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|